<h1>ראבי"ה סימן קמ"ו</h1>
<h2>דף נד.</h2>
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ומסקנא דאניסא דרבים (לא פליגי דחייב לברך) כולי עלמא מחייבי לברוכי אניסא דיחיד איהו חייב לברך אבל כולי עלמא לא. ירושלמי יחיד שנעשה לו נס אין צריך לברך מהו שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו א"ר יוסי אם היה אדם מסויים כגון יואב בן צרויה וחביריו או שהיה אדם שנתקדש שם שמים על ידו כגון דניאל חנניה מישאל ועזריה צריך לברך. ת"ר הרואה מעברות הים ומעברות הירדן וכו' [צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום]. ועל לוט מברך ברוך זוכר הצדיקים ועל אשתו של לוט מברך ברוך דיין האמת. וכל הני ברכות דפרקין צריכים ברכה בשם ומלכות, אלא שקיצר התלמוד.
<h2>דף נד:</h2>
אמר רב יהודה אמר רב ד' צריכים להודות יורדי הים והולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. וסדרם כפי הסכנה, ובמקרא סדורים לפי מה ששכיחי טפי. יורדי הים דכתיב יורדי הים באניות וגו' יודו לה' חסדו וגו' [הולכי מדברות דכתיב תעו במדבר בישימון וגו' יודו לה' חסדו] ומי שהיה חולה ונתרפא דכתיב אוילים מדרך פשעם וגו' יודו לה' חסדו ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא דכתיב יושבי חושך וצלמות וגו' יודו לה' חסדו. מאי מברך אמר רב יהודה אמר רב ברוך גומל חסדים טובים לחייבים שגמלני כל טוב ואמר אביי וצריך לאודויי באפי עשרה שנאמר וירוממוהו בקהל עם אמר מר זוטרא ותרי מינייהו רבנן שנאמר ובמושב זקנים יהללוהו. ונראה שאין צריך לקרוא הפסוקים, אלא דמייתי מקרא שצריך להודות. והקורא לא הפסיד כאדם הקורא בתורה. רב יהודה חלש ואתפח על לגביה רב חנן בגדתאה ורבנן אמרי ליה בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא אמר להו פטרתון יתי מלאודויי והאמר אביי צריך לאודויי באפי עשרה דהוו בי עשרה ועני בתרייהו אמן. ואמר רב יהודה ג' צריכים שימור [חולה חתן וכלה במתניתא תנא] חיה חולה חתן וכלה ויש אומרים אף אבל ותלמיד חכם בלילה. ואמר רב יהודה שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם. כתבתי לעיל בסוף פרק שלשה שאכלו. אמר רב יצחק אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכין בצבור שנאמר ראו קרא ה' בשם בצלאל וגו'.
<h2>דף נה:</h2>
האי מאן דחזי חלמא ולא ידע מהו אי טב הוא או ביש הוא ליזל וליקום קמי כהני ויאמר רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך וכו' וניכוון וניסק בהדי כהני ויימרון כולי עלמא אמן וכי מהדרי כהני אפייהו לימא השוכן בגבורת שלום ישים שלום עלינו: הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו. ובירושלמי מסיים שיאמר יהי רצון מלפניך כשם שעקרת זאת כן תעקור אותה מכל המקומות כולם ותחזיר לב עובדיה לעובדך הוי אומר נמצא שזה מתפלל על עובדי עבודה זרה ותני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן, פי' להתפלל על עובדיה.
<h2>דף נז:</h2>
ת"ר הרואה את המרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. הרואה בבל הרשעה מברך חמשה ברכות וכו'. הרואה אוכלסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים אוכלסי אומות העולם אומר בושה אמכם חפרה יולדתכם וכו' אמר עולא נקטינן אין אוכלסא פחותה מששים רבוא: ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו (לבשר ודם מלכי ישראל אומר) ליראיו חכמי אומות העולם אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי אומות העולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ואפי' לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.
<h2>דף נח:</h2>
אמר ר' יהושע בן לוי הרואה את חבירו, פירוש שחביב עליו, לאחר שלשים יום אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה לאחר י"ב חודש אומר ברוך מחיה המתים. הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה בחורבנן אומר ברוך דין האמת בתי אומות העולם בישובן אומר בית גאים יסח ה' בחורבנן אומר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין ולהקימכם בדין לחיי עולם הבא בא"י מחיה המתים. הרואה קברי אומות העולם אומר בושה אמכם וגו'. הרואה את הכושי ואת הלווק(י)ן והננס ופתויי הראש והדרניקוס אומר ברוך משנה את הבריות. הרואה החיגר והסומא והקיטע ומוכה שחין ואת הבהקנים, שנשתנו אחרי לידתן, אומר ברוך דיין האמת, ואם ממעי אמן משונים אומר ברוך משנה הבריות. כך פר"ח. ובירושלמי איתא להיפך. הרואה פיל ואת הקוף והקיפוף אומר ברוך משנה את הבריות ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו. ובירושלמי גרסינן נמי הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו ליהנות מהם בני אדם, מעשה ברבן גמליאל שראה גויה נאה ביותר ובירך עליה, ופריך מלא תחנם לא תתן עליהם חן, ומשני לא אמר כך אלא ברוך שברא בריות נאות בעולמו, וכי דרכו של רבן גמליאל להביט בנשים, ומשני דרך עקמומית היה. ודכוותה איתא בסוף פרק קמא דעבודה זרה. ירושלמי העובר לפני עבודה זרה אומר בית גאים יסח ה' ר' יוסי בשם ר' לוי ראה אותם מזבלין לעבודה זרה אומר זובח לאלהים יחרם. על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.
<h2>דף נט.</h2>
הרואה קשת בענן אומר ברוך זוכר הברית במתניתא תנא נאמן בבריתו וקיים במאמרו אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרווייהו ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. וכן כתב רבינו אלפסי. והעם נהגו לומר איפכא, דחתמי לבסוף. מאי רוחות אמר אביי זעפא. ועל הברקים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו או ברוך עושה מעשה בראשית אבל על ההרים ועל הגבעות וכו' אינו מברך אלא ברוך עושה מעשה בראשית. ירושלמי רב חסדא אמר דיו פעם אחת בכל יום ר' יוסי בעי מה אנן קיימין, ומסקנא אם בטורדין דיו פעם אחת בכל יום ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם חייליה דר' יוסי מן הדא היה יושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא פעם אחת היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם.
<h2>דף נט:</h2>
ת"ר הרואה חמה בתקופתה ולבנה בטהרתה כוכבים במשמרותם מזלות בעתם אומר ברוך עושה מעשה בראשית. א"ר יהודה הרואה לבנה בחידושה אומר ברוך אשר במאמרו ברא שחקים וכו'. ירושלמי שמואל אמר וצריך לומר והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך רב אמר צריך להזכיר בה זמן תני ר' אושעיא והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים. ר' יהודה אומר הרואה את ים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול אימתי בזמן שרואהו לפרקים עד כמה עד שלשים יום. על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, וכן בשינוי יין. והני מילי דאיכא שותפא בהדיה, ואי לא מברך שהחיינו וקיימנו, וכן בשינוי יין אי שתי איניש בהדיה או אם יש לו שותף בחביות מברך הטוב והמטיב, ואי לא מברך שהחיינו. וכן פר"ח בדשתי בהדיה, דתניא קצרו של דבר על שלו מברך שהחיינו ועל שלו ועל של חבירו מברך הטוב והמטיב. ואי לית ליה ארעא אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא שירה כים וכו' וחותם ברוך רוב ההודאות ואל ההודאות. ובתענית איתא נמי להא. ואם אמרו לו מת אביו והוא יורשו אי אית ליה אחי דירתי בהדיה מברך דיין האמת ושוב מברך הטוב והמטיב, ואי לית ליה אחי מברך שהחיינו. בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וכו'. והלכתא כלשנא בתרא דר' יוחנן שאמר בין קנה כיוצא בהם בין לא קנה כיוצא בהם ובין שיש לו כיוצא בהם ובין שאין לו כיוצא בהם שצריך לברך.
<h2>דף ס.</h2>
חייב לברך על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה (ויהיו דבריו מעטים). והצועק על מה שעבר הרי זו תפלת שוא. [חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, לקבולינהו בשמחה ויהיו דבריו מועטים]. הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר שתים ביציאתו ושתים בכניסתו נותן הודאה על מה שעבר וצועק על העתיד לבא: תניא בפרק המפקיד ההולך למוד את גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואחר כך בירך הרי זה תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה וכו' [אלא בדבר הסמוי מן העין וכו']: ת"ר בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום. נכנס בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוציאני מן הכרך הזה לשלום. יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מן הכרך הזה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך.
הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שיהא לי עסק זה לרפואה כי רופא חנם אתה וכי נפיק מאי מברך אמר רבא ברוך רופא חנם: הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לשלום [וכו'. ירושלמי] ותצילני [משריפת האש] ומהזקת מים החמין ומן המפולת ואל יארע דבר בנפשי במה דברים אמורים במרחץ הניסוקת אבל במרחץ שאינה ניסוקת אינו אומר אלא מן הזקת מים החמין ר' יהושע בן לוי אמר תפלת המרחץ אינה צריכה העמדה. וכי נפיק מאי אומר אמר רב אחא ברוך שהצלתני מן האור.
<h2>דף ס:</h2>
הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלהי ישראל שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני [המתינו] המתינו לי עד שאכנס ואצא שזהו דרכן של בני אדם, ובירושלמי מסיים ברוך [האל] הכבוד, כד נפיק אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה עד רופא חולי כל בשר ומפליא לעשות. ומפליא דאמרינן משום דבבראשית רבה דרשו נפלאותיך ומחשבותיך אלינו הנוד הזה אם ניקב כחודה של מחט יוצא רוחו ובטל אבל אדם יצרתו נקבים נקבים וכו'.
בפרק התכלת תניא היה ר' מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנא' מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה. ומסקנא בשבתות וימים טובים דלא נפישי ברכות משלים להו באיספרמקי ומגדי. תניא היה ר' יהודה אומר חייב אדם לברך ג' ברכות בכל יום שלא עשני גוי ובור ואשה, ורב אחא בר יעקב שמע לבריה דקא מברך שלא עשני בור אמר ליה כולי האי נמי אלא היכי אברך שלא עשני עבד היינו אשה עבד זיל טפי. בירושלמי איתא נמי בפרקין ומפרש טעמא [גוי שאין הגוים כלום] דכתיב כל הגוים כאין נגדו. בור שאין בור ירא חטא. אשה לפי שאינה מצווה בכל המצות. וכן מצאתי שהשיב רב נטרונאי גאון ריש מתיבתא דמתא מחסיא לבני [אליסאנה] דוד תיקן מאה ברכות דכתיב נאם הגבר הוקם [על] ע"ל בגימטריא מאה הוי כי בכל יום היו מתים מאה נפשות מישראל ולא היו יודעים על מה עד שחקר והבין ברוח הקודש ותיקן להם מאה ברכות ואסמכינהו רבנן אקרא מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה אל תיקרי מה אלא מאה שהקדוש ברוך הוא שואל מנין ק' ברכות בכל יום. וכך הם חשבונם עד איזהו מקומן י"ח ברכות עם ברכת התורה וברוך שאמר וישתבח הרי כ' שתים [של קריאת שמע] לפניה ואחת לאחריה הרי כ"ג וג' פעמים י"ט דצלותא עם ברכת המינים הרי פ' ובסעודה דיממא דצפרא שמונה נטילת ידים א' המוציא ב' ברכת [המזון] ד' ואמיא חדא ואחמרא חדא הרי ח' ושתים לפניה דקריאת שמע דערבית ושתים לאחריה הרי צ"ב וח' דסעודה דרמשא הרי ק' ברכות. והמלך בכבודו אוסיפו רבנן [בתראי] בתר פסוקי דשבחי ודרחמי. והני מילי בחול אבל בשבתות ובימים טובים ממלא להו באספרמקי ומגדי, עד כאן יסודו. ורואה אני שהגאון לא מנה [ברכות דתפילין] לא לפניהן ולא לאחריהן דבני מערבא דמברכי בתר דסלקי תפילייהו, ותינח לאחריהן לא מנה שרק בני מערבא היו רגילים בכך ואנן בתר בני בבל גרירין, וכן יש לומר בציצית לאחריו, אבל לפניו לא ידעינן למה לא מנאם. [ואפשר] משום שלא החזיקו בהם מפני [הרמאין], כדאיתא בירושלמי דמכילתין, וגבי ציצית נמי נדרש באגדה על כנפי בגדיהם לדרתם לדרתם חסר כתיב וכו'. ושמעתי שרב עמרם גאון מנאם בחשבון ק' ברכות שתים של תפילין על של יד להניח תפילין ושל ראש על מצות תפילין ואם סח חוזר ומברך שתים על של ראש. ונראה לי דלתרתי מינייהו דחמרא שמנה הגאון [אפיק], דלא שכיח חמרא לעניים, ועייל תפילין. וברכה דמקדש שמך ברבים [לא [מצאו] לה סמך] כלל ואינה מן החשבון, אך בירושלמי גרסינן בשעה שהקב"ה רואה בבתי תרטיאות שהן יושבות לבטח מבקש להחריב עולמו וכיון שישראל נכנסים שחרית וערבית לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומייחדים שמו ואומרים שמע ישראל ה' וגו' מתקבצים כל מלאכי השרת אצל הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם אתה הוא בעולם הזה ואתה הוא לעולם הבא קדש את שמך על מקדישי שמך בא"י מקדש את שמך ברבים מיד נוחה דעתו הדא הוא דכתיב ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שמיישב דעתו בשביל תהלות ישראל. וגבי ברכות יש מן הברכות שאין בהם מלכות לא בתחלה ולא בסוף כגון בא"י מקדש את שמך ברבים בא"י גומל חסדים טובים. וטעם ברור לא נודע לי.
הנכנס לישן על מטתו אומר שמע עד והיה אם שמוע ומברך ברוך המפיל חבלי שינה על עיני וכו' עד ברוך אתה ה' המאיר לעולם כלו בכבודו. וכי מתער לימא הכי אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא וכו' עד בא"י המחזיר נשמות לפגרים מתים. כי שמע קול תרנגולא לימא בא"י אמ"ה אשר נתן לשכוי בינה וכו'. כי מכסי סדינא אומר להתעטף בציצית. כי מנח ידו על עיניה אומר ברוך פוקח עורים. וכי תריץ ויתיב אומר ברוך מתיר אסורים. כי נחית לארעא אומר ברוך רוקע הארץ על המים. כי קאים אומר ברוך זוקף כפופים. כי משי ידיה אומר על נטילת ידים. וכי משי אפיה אומר ברוך המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי ואומר יהי רצון שתתן חלקינו בתורתיך וכו' עד בא"י גומל חסדים טובים. כי אסר איזוריה אומר ברוך אוזר ישראל בגבורה. כי סאים מסאני אומר ברוך שעשית לי כל צרכי. כי מהלך אומר ברוך אשר הכין מצעדי גבר. פר"ח והשתא דלא אמרינהו רבנן כסדר אתו רבנן בתראי ותקנו מאה ברכות ותקנו למימרינהו על הסדר.
